סינת’פופ היא לא מילה גסה

סינת’פופ (synth-pop)
כשמו – הוא פופ מסונתז. סינת’ = סינתיסייזרים. מוסיקה שמבוססת על סינתיסייזרים וכלי נגינה אלקטרוניים ולא על כלי נגינה אקוסטיים רחמנא ליצלן ( או לפחות כמה שפחות מהם…)

הסגנון החל בסוף שנות השבעים עם כניסתם של כלי הנגינה האלקטרוניים לשימוש נרחב באולפני ההקלטות, אבל התבסס יותר ויותר בתחילת שנות השמונים מבחינה מסחרית עם להקות רבות שיצרו מוסיקה רק בעזרת הכלים האלקטרוניים וללא שימוש בכלים אקוסטיים כלל, או כמו שאמרתי – כמה שפחות.

הרבה סגנונות מוסיקליים התבססו על הסינת’פופ , ועצם הקלות בה ניתן היה ליצור מוסיקה איפשרה להמון להקות לממש את כשרונן ולהקליט באמצעים שהיו עד לפני שנים לא רבות נחלתן של להקות בעלי אמצעים כספיים ויכולות מימון גבוהות באולפני ההקלטות. הרכבי סינת’פופ לרוב לא נזקקו ליותר מאשר סינתיסייזרים ומכונות תופים ואולפן די פשוט כדי להקליט מוסיקה. לא צריך אקוסטיקה מיוחדת כדי לחבר סינתיסייזר למכשיר הקלטה. זה לא פסנתר כנף שדורש מיקרופונים מיוחדים ואולפן ענק ואקוסטי או הצבת עשרות מיקרופונים יקרים כדי להקליט סט תופים רציני או סקציית כלי נשיפה או כלי מיתר. לא צריך מתופף מוכשר וחייתי כדי שיישב ‘בול’ בקצב או גיטריסט וירטואוז. מספיק בנאדם אחד שעושה מעצמו להקה, או במקרה הגרוע – צמד – כשאחד מנגן ועושה את כל העבודה השחורה באולפן והשני רק שר (זה מסביר את תופעת ריבוי הצמדים בשנות השמונים).
מספיקות כמה אצבעות, מכונת תופים וסיקוונסר פשוט – ותהליך יצירת המוסיקה הפך להיות קל מאין כמוהו. גם אם לא השתמשו במכונות תופים אלא בסט תופים, הכלים שהרכיבו את הסט היו ‘פדים’ אלקטרוניים שחוברו למכונת תופים שסיפקה את הצלילים האלקטרוניים במקום המיקרופונים והאקוסטיקה האולפנית היקרה.

הסינתיסייזרים הראשונים הפיקו צלילים בשיטה אנלוגית ומסורבלת, תפסו מקום של חדר ענק והיו מלאים בחוטים ומחברים שניבו בצורת מטריצה מורכבת ופרימיטיבית כל מיני מעגלים חשמליים לשם יצירת הצלילים.

הצלילים של חלק מהם נשמעים היום מעט מצחיקים ופרימיטיביים, כאלו שכל אורגנית פשוטה יכולה להפיק. אבל עם השנים הטכנולוגיה פיתחה מכשירים משוכללים שיצרו צלילים ע”י סימפולים (ע”ע המאמר this is the remix) שבאמצעותם נוצרו צלילים חדשים ומהפכניים.

אחת הלהקות החלוצות בתחום, ולהקה שמעולם לא ניסתה לחרוג מתחום הסינת’פופ הטהור היא להקת Kraftwerk הגרמנית או אשף הסינתיסייזרים הצרפתי ז’אן מישל ז’אר שממשיך ויוצר עד היום.

חלק מהלהקות החשובות ביותר כיום החלו את דרכן כלהקות סינת’פופ לכל דבר, אבל עם השנים ‘שיכללו’ את הצליל שלהם ע”י שילוב של גיטרות וכלים אקוסטיים.
בין הבולטות נזכיר את צמד הפט שופ בוייז, וכמובן את דפשמוד, שאלבומה הראשון Speak & spell הוא אלבום סינת’פופ טהור, כמו גם השלושה שבאו בעקבותיו, וגם את ההרכבים שנולדו ע”י וינס קלארק – ממקימי הלהקה – אחרי עזיבתו – Yazoo ו-Erasure.

בשנות השמונים קמו ונעלמו עשרות אמנים והרכבי סינת’פופ. על קצה המזלג נזכיר את החשובים – ניו אורדר, דוראן דוראן, אלפאוויל, הליגה האנושית, Talk Talk, OMD , יוריטמיקס, גארי ניומן, תא-רך, אולטראווקס, קלאסיקס נובו, ועוד ועוד….

כיום רוב להקות הסינת’פופ מגיעות מגרמניה, ולמען האמת כמעט כולן נשמעות דומות מאוד לאלבום הראשון של דפשמוד. להקות בודדות מאוד התפתחו כל אחת בדרכה המיוחדת ובהמשך ננסה לעמוד על חלקן ועל תרומתן לסגנון. כבר בתחילת שנות ה-2000  זכינו לטעום קצת יותר מקרוב את חלק מהלהקות הללו גם בארץ. להקת De/vision היתה פה בהופעה, כמוה גם And One , Apoptygma berzerk , Colony 5, דיורמה, ו-Melotron.

למעשה – גם אם האוהדים האדוקים של הז’אנר יכחישו בכל תוקף – כל מוסיקת ההאוס / טכנו / טקנו / טראנס שכולכם חשופים אליה היום בכל מועדון ו/או חתונה ממוצעת (אחרי שכל הדודות הזקנות הולכות הביתה) היא מוסיקת סינת’פופ כזו או אחרת או התפתחות שלה לכיוונים אחרים. בעצם – בכל מוסיקה שמיוצרת ע”י מכונות ומחשבים יש גנים של סינת’פופ.
נזכיר על קצה המזלג גם את ה-EBM, שזו בעצם מוסיקת סינת’פופ שמשלבת ‘אינדסטריאל’ ויותר גיטרות, פיוצ’רפופ, ותתי הז’אנרים רבים מספור.

לפניכם סרט תעודה על התפתחות הסינתיסייזרים

ועוד סרט תעודה מעולה של ה-BBC4 על התפתחות הסינת’פופ בבריטניה