3. בקשת בתך של ידך

בקשת בתך של ידך

יעלי: לכמה זמן באת?
ג’ינג’י: כמה שעות, באתי לקחת איזה סרבן מילואים
יעלי: עם חופשה כמו שלך לא הייתי חותמת שעתיים קבע.
ג’ינג’י: די. עכשיו זה בסדר. אני מקבל את הרב סמל, ואז יש לי דירה ומשכנתא, והכל יהיה 100%.
יעלי: אתה יודע שגם בלי זה אני מסכימה. אבל אבא שלי..
ג’ינג’י: יהיה בסדר. תני לי אני אדבר איתו.
יעלי: אתה השתגעת, אתה לא מכיר אותו!
ג’ינג’י: אז הגיע הזמן שנעשה הכרה! די, אני רוצה לדבר איתו, פעם אחת. את תראי שזה יהיה בסדר. אני נכנס אליו ואחרי כמה דקות אני יוצא ואת תראי שהוא מאחל לנו חיים, ומאושרים. אל תפחדי.
יעלי: תשמע – אל תגיד לו שנפגשנו.
ג’ינג’י: יהיה בסדר. (נכנס הביתה)

ויקטור: שב!……. 36.6…. שקרנים המדחום הזה… זה לפחות מפגר בשתי מעלות.
ג’ינג’י: למה שלא תקנה מדחום שוויצרי, מר חסון? הם מדוייקים מאוד.
ויקטור: חחח… אולי אתה רוצה שאני אזמין איזה… מדחום קוקיה בשביל הסלון?
ג’ינג’י: אה… מר חסון… אני רציתי לדבר איתך.. אני באתי לדבר איתך בקשר ל… בקשת ביתך של ידך… אה… בקשר ל… ידך של ביתך…
ויקטור: בקשר ליד זה בסדר. בקשר לשאר החלקים אני צריך לעבור לחליפה. (הולך לחדר של שיפרה) שיפרה.. הוא הגיע.
שיפרה: מי הגיע.
ויקטור: את לא זוכרת שכתבנו ל… משרד שידוכים “צמד ברירה”.
שיפרה: לא…
ויקטור: לא חשוב. הם שלחו איזה חיל חתן. הוא ברגעים אלה ממש יושב בסלון ומבקש את ידך.
שיפרה: אבל אבא, אין אף אחד בסלון.
ויקטור: לא חשוב. עשי לי טובה. שימי עלייך משהו מודרני, תלבשי משהו שלא יראו את הפנים, וכשאני קורא לך תיכנסי אבל תשתקי כמו.. דג אילם.

ויקטור: (חוזר לסלון). ויקטור חסון, נכסי דלא ניידי, קרקעות בע”מ.
ג’ינג’י: סמל ראשון רפאל מוקד, 427634
ויקטור: מספר יפה. מספר לבן?
ג’ינג’י: מספר שחור. מחזור מהו מהו.
ויקטור: מחזור חזק… כמה נשאר לך נטו?
ג’ינג’י: אחר כל הניכויים ובתוספת קרבית – 3206 אגורות.
ויקטור: סכום עגול… מוקד..
ג’ינג’י: מוקד…
ויקטור: אתה לא קרוב של מוקד מהטלויזיה?
ג’ינג’י: יתכן מאוד.. אנחנו משפחה עניפה..
ויקטור: שריון?
ג’ינג’י: רגלי.
ויקטור: רגלי.. פיקוד מרכז.
ג’ינג’י: סיני
ויקטור: סיני… ד”ש לאריק.
ג’ינג’י: הוא כבר לא שם..
ויקטור: תחפש אותו…
ג’ינג’י: ברצון, מר חסון. מר חסון, אני מבטיח לך, שצפויים לביתך חיים מאושרים בחיק משפחתה של ביתך החדשה. בוא נאמר ככה. הבת שלך היא א’ – כליל השלמות, ב’ – פיסגת היופי, ג’ – משוש כל חיי.
ויקטור: סמל ראשון מוקד. הבת שלך – שלי.
ג’ינג’י: הבת שלי שלך?
ויקטור: יש לך בת?
ג’ינג’י: לא…
ויקטור: פעם אחרונה… מוקד… הבת שלי – שלך.
ג’ינג’י: תודה רבה לך מר חסון. מיד ראיתי שאתה מסוג האבות שאושר ביתו לנגדו… לנגדה…
ויקטור: חן חן למתחנפן… ברשותך הייתי רוצה להזמין את הכלה.
ג’ינג’י: היא בחוץ.
ויקטור: היא בפנים.
ג’ינג’י: כן…
ויקטור: סמל ראשון מוקד, תרשה לי להציג בפניך את אשתך, ביתי לעתיד, שיפרה חסון. מוקד…
שיפרה: מה.. אתה חיל?
ג’ינג’י: אבל… סליחה, אה.. רבותיי… אני חושב שיש כאן טעות…
ויקטור: למה.. אתה לא חיל?
ג’ינג’י: כן, אבל… זאת אומרת… אני פשוט יותר חשבתי בכיוון של יעלי.
ויקטור: למה שלא תחשוב יותר בכיוון של הדלת לפני שאני מוריד לך סטירה אחת בכיוון של הלחי..
שיפרה: דוקא כל כך רציתי חייל…
ויקטור: אל תבכי.. יש הרבה חיילים. נשיג לך חייל. טלפון אחד למוטה כל צה”ל פה. את מודאגת?.. את לא מכירה אותי…
(ג’ינג’י יוצא החוצה ומחפש את יעלי, יעלי מתחבאת לו בתוך הג’יפ)