8. תהיה ש”ד

תהיה ש”ד

(ויקטור מגיע לשער הבסיס)

ויקטור: חבוב
ש.ג: לאן זה?
ויקטור: אני ל-338. אמרו לי שזה אי שם פה בסביבה.
ש.ג: אתה קונסטנצה?
ויקטור: אתה קונסטנצה.
ש.ג: סע. אין פה כניסה לאזרחים בלי אישור מהקשל”ר.
ויקטור: חבוב תן לי רגע את טליק בטלפון, תגיד לו שויקטור חסון רוצה לעבור.
ש.ג: איזה טליק?
ויקטור: אלוף משנה טליק ברודי. מה איזה טליק.
ש.ג: בחייך…
ויקטור: חבוב, אני אדבר עם טליק, הוא יעלה אותך בדרגה, יא ש.ג.
ש.ג: סע, סע מפה.
ויקטור: תהיה ש.ד, מה איכפת לך?
ש.ג: סע כבר מפה!!!
ויקטור: על ויקטור חסון לא צועקים חביבי! אני עוד אראה לך מה זה, יא שין בן דלת. חכה חכה תראה מה שאני עושה עכשיו במפקדה.

(מ”פ שמגר מדביק את התמונה הקרועה)

שמגר: יופי.. שחקי אותה מיידל’ה. שחקי אותה… יופי…
קונסטנצה: סימפטית…
שמגר: (קורע שוב את התמונה): מניאקים. כל היחידה הזאת מניאקים.
ג’ינג’י: שמגר, זהו סרג’יו קונסטנצה.
קונסטנצה: נעים מאוד, סרג’יו קונסטנצה לשרותך המפקד.
שמגר: להצדיע!
קונסטנצה: נעים מאוד המפקד.
שמגר: איפה היית 15 שנה איפה.

קונסטנצה: אה, אתה יודע המפקד איך זה… בריביירה הצרפתית. באירופה. אתה קם בבוקר, אוכל ארוחת ערב עם ז’קלין. כן… יוצא לבריכה, שותה איזה דרינק עם אוולין.. עולה לחדר, פותח את הדלת, טראח – סוזאן בפוזה מגרה.
שמגר: מר קונסטנצה?
קונסטנצה: כן המפקד.
שמגר: מה אתה עובד עלי. ז’קלין, שמקלין, אבלין שמבלין. ממה אתה חושב שעשו אותי. מרמי?
קונסטנצה: אני פס בליינד המפקד.
שמגר: פה זה צבא. לא ברדק.
קונסטנצה: כן.
שמגר: ג’ינג’י, תכניס את הג’וקר הזה לעניינים
קונסטנצה: כן. אה רק…
שמגר: לא לא. זה מוחרם.
קונסטנצה: כן. קיפ דה צ’יינג’ המפקד. כן ג’ינג’י מותק. איפה אנחנו הולכים עכשיו.

ג’ינג’י: ובכן סרג’יו, כפי שאתה רואה, אנחנו נמצאים בנ”צ 702. 707. מצפון – הים המכונה תיכון, ממזרח – ישראל, המכונה מדינה,
קונסטנצה: ישראל מכיר.
ג’ינג’י: וממערב – המצרים.
קונסטנצה: מצרים איפה?
ג’ינג’י: המצרים בצורת תחנת התראה 3 קילומטר מפה. תפקידנו – א – לאבטח, ב – לצפות, ג – לקיים, ד…
שמגר: לא חשוב ג’ינג’י. זה סודי. אתה קשר?
קונסטנצה: אני מה? אני אימפרסריו.
ג’ינג’י: מורס.
קונסטנצה: אה מורס! מורס היה ב… אני הייתי בזמנו אצל… בפרטיזנים. אצל טיטו.
ג’ינג’י: טיטו מהחפ”ק?
קונסטנצה: לא, ביגוסלביה.
ג’ינג’י: תפס חופשה החרא.
שמגר: לא חשוב ג’ינג’י. בחייך. קח אותו אל הקשר, תראה לו מה צריך להראות לו ומה שלא צריך להראות לו… ו.. סגור ת’עניין הזה. בחייך, נו .תתחפפו מפה. מהר.
ג’ינג’י: אוקיי, בוא אחרי.
קונסטנצה: אה… ג’ינג’ילה מותק.
ג’ינג’י: כן
קונסטנצה: תגיד לו על הזמרת.
ג’ינג’י: שמגר, אתה זוכר שאנחנו לחצנו בקשר לבידור
שמגר: כן, בידור.
ג’ינג’י: אז… מצוות הווי פיקוד הצוותות שלחו לנו זמרת
שמגר: זמרת.. זמרת? שתתייצב מיד אצלי זמרת.
ג’ינג’י: זהו , זהו בדיוק שהיא… היא בי… היא בי… היא ביקשה שלא יפריעו לה עד אחרי ההופעה.
שמגר: אז זה בסדר. רצונה זה כבודה. רק תבקש מהמניאקים שלך שיתנו לה לחיות. בסדר?
ג’ינג’י: חיובי.
קונסטנצה: מה , לא?
ג’ינג’י: חיובי
קונסטנצה: אה, בסדר. כל הכבוד המפקד.
שמגר: זה בסדר. לקשר, לקשר.
ג’ינג’י: אחרי.
קונסטנצה: אחריו. להתראות. שלום המפקד.
שמגר: זה בסדר מותק, אני מיד מתקן אותך.

(ויקטור מוצא טרקטור ועולה עליו, מתקדם לעבר שער הבסיס)