14. בשא”ש

14. בשא”ש

ויקטור: אחת!
קונסטנצה: ויקטור אל תהיה משוגע בחייך
ויקטור: שתיים סרג’יו.
קונסטנצה: ויקטור תוריד את זה
ויקטור: אני לא דיברתי בצחוק, אתה יודע.
ג’ינג’י: מר חסון, אני מבקש ממך. מר חסון, אני מתחנן בפניך, לך הביתה.
קונסטנצה: כן ,לך, לך הביתה.
ויקטור: הבקשה נדחית עד החזרת החוב.
ג’ינג’י: הוא יחזיר.
קונסטנצה: אני נשבע לך בכל החיים שלי ויקטור
ג’ינג’י: מתי תחזיר לו?
קונסטנצה: עוד… 24 שעות.
ג’ינג’י: תוך 24 שעות החוב מוחזר. בינתיים תיגש ליוסיפון ותגיד לו שאתה מסופח למטבח.
קונסטנצה: כן.
ויקטור: למטבח?
ג’ינג’י: למטבח.

ויקטור: אתה יוסיפון?
יוסיפון: אני, אני
ויקטור: סופחתי אליך למטבח.
יוסיפון: בתור מה?
ויקטור: בתור נספח לענייני שקשוקה. מה בתור מה…
יוסיפון: בינתיים תתפוס פיקוד על העגבניה בתור קסל”ר.
ויקטור: מה זה קסל”ר.
יוסיפון: קצין סלט ראשי.
ויקטור: קסל”ר אני הייתי כשאתה עוד היית בשא”ש חבוב.
יוסיפון: מה זה בשא”ש ?
ויקטור: בבטן של אמא שלך. עכשיו אני קמר”ש הלור”ל.
יוסיפון: ומה זה?
ויקטור: מה זה? קצין מטבח ראשי… שנותן הוראות ליוסיפון… ובא רק לטעום. כיף…

יוסיפון: חלאק… וואלה… מה אני אגיד לך.
ויקטור: זה מופיע בפקודות מטכ”ל.
יוסיפון: כן?
ויקטור: כן…
יוסיפון: דבר חדש?
ויקטור: כן, חדש לגמרי.
יוסיפון: ואתה פרצוף של פקודות מטכ”ל, הא?
ויקטור: במקרה עומד מולך זה שכתב את הפקודות האלה.
יוסיפון: אם אתה כתבת את הפקודות, סחבק סרבן פקודות, כיף….

(ויקטור חותך במהירות סלט ענק)
ויקטור: בריצה את השמן.
יוסיפון: על הראסי ועל העיני.