תקנה אגוזי
(ג’ינג’י וסרג’יו קונסטנצה מגיעים לבסיס)
ש.ג: בוקר טוב
קונסטנצה: בוקר טוב!
ש.ג: לאן אתם?
ג’ינג’י: 338
ש.ג: זה אזרח?
ג’ינג’י: מילואימניק
ש.ג: זה מזוודות?
קונסטנצה: המזוודות זה… מזוודות זה שלי.
ש.ג: טוב שלא הבאת את כל הסלון איתך, אחי.
קונסטנצה: תראה.. חבוב אני אספר לך סיפור. אני במלחמה עולמית שניה הייתי בפרטיזנים, הלכתי בלי געטקס, בלי חולצה…
ש.ג: סע סע סע….
קונסטנצה: אה.. ג’ינג’י.. שכחתי את הנעלי בית בבית…
ג’ינג’י: מה אתה אומר…
קונסטנצה: יאללה סע…
ג’חנון: ג’ינג’י! ג’ינג’י מה עם החופשה שלי?
ג’ינג’י: אין חופשה. אתה תוסיף לך עכשיו 2 שעות לתצפית. חיליק! תכיר, זה סרג’יו, וההיפך. תוריד את המזוודות, סדר לו מיטה ותיתן לו בגדי עבודה, אני תיכף חוזר. מהר, מהר. נו! מהר.
קונסטנצה: נעים מאוד, סרג’יו קונסטנצה.
חיליק: חיליק.קונסטנצה: נעים מאוד. תגיד לי.. חיליק. של מי הקרקע פה.
חיליק: של הצבא
קונסטנצה: של הצבא. כל הכבוד לצה”ל. איפה.. איפה חדרים.
קונסטנצה: כל הכבוד… זה החדר שלי?
חיליק: מה יש? שני כיווני אויר, מים זורמים חופשי לכל הכיוונים,
קונסטנצה: קח חיליק, זה בשבילך. (נותן לו כסף)
חיליק: עזוב אותך…
קונסטנצה: תיקח… נותנים לך…
חיליק: עזוב…
קונסטנצה: תילך! תקנה אגוזי! (לוקח את הקסדה) אין לך משהו יותר אלגנטי? הא?
חיליק: תראה.. אנחנו מתכננים כובע פלדה מקש, לשימוש חד פעמי.
קונסטנצה: כל הכבוד.
חיליק: אבל בינתיים, תכניס את עצמך למדים, ותבוא אלי לקבל נשק.
קונסטנצה: כן. חיליק! חיליק, בוא הנה. תגיד לי.. איזה.. איזה שעון יש לך.
חיליק: דוקסה.
קונסטנצה: דוקסה.. על פיוג’י שמעת? פירמה?
חיליק: לא
קונסטנצה: אז כדאי שתשמע. זה.. תסמוך על סרג’יו, אני יש לי טביעת עין בעניינים האלה. זה גם שעון מעורר. אתה רואה? בקשה. 200 לירות. זה 36 אבנים.
חיליק: יאללה! לך תדחוף מים! כבר פוצצת לי את הראש.
קונסטנצה: אח… המה.. איך אני נפלתי פה.. יש פה בחורות?
קונסטנצה: מה הולך פה? איפה הביאו אותי. בטח מלא נחשים פה. (יעלי קופצת מהמזוודה) אוי!!!!!!!!!!!!!!! תי.. תיסלחי לי שאני שואל אותך . אני לא זוכר שאני ארזתי אותך…
יעלי: איפה ג’ינג’י?
קונסטנצה: בשביל מה לך ג’ינג’י, אולי אני נכנס איתך במזוודה ואנחנו עושים טורדימון?
ג’ינג’י: סרג’יו! סרג’יו בוא, המפקד מת לראות אותך.
קונסטנצה: תגיד לו שאני עסוק.
ג’ינג’י: יאללה, יאללה, תתנענ…. יש לך פיאה נוכרית?
קונסטנצה: אה לא.. זה שערות טבעי…
ג’ינג’י: לא, הפיאה שם.
קונסטנצה: איפה? אה.. זה.. כלום. זה.. זה סיפור.. אני אספר לך.. ג’ינג’י. כשאני הייתי בפרטיזנים, אנחנו היינו עושים הופעות לחיילים בצבא. אז אני חשבתי אני אבוא פה אני גם כן אתן כמה.. אני יש לי כמה מספרים. בשביל החבר’ה..
ג’ינג’י: יעלי! יעלי מה את עושה כאן?
יעלי: אני לא עוזבת אותך עד שאבא שלי לא מוותר לנו…
ג’ינג’י: לא.. לא לא יעלי.. אבל אסור לך להיות כאן, יעלי זה בניגוד לפקודות מטכ”ל, זה מחנה צבאי זה שטח אוייב! יש כאן.. יש כאן עקרבים ונחשים וכל מיני מניאקים מסתובבים כאן. גם את לא יכולה להיות כאן…
יעלי: לא מעניין אותי…
ג’ינג’י: יעלי… אני מבקש ממך.. תפסיקי לבכות!!
קונסטנצה: רגע רגע רגע רגע.. רבותי. רבותי. ג’ינג’י. לא לצעוק. שבו שבו. אני יש לי.. יש לי רעיון. אה… סרג’יו פנית, לא טעית. איך קוראים אותך מידלעך.
יעלי וג’ינג’י: יעלי.
קונסטנצה: יעלי. נעים מאוד מותק. את מכירה.. מכירה בושם פיוג’י?
יעלי: לא.
קונסטנצה: היה לי פה במזוודה… אולי.. לא חשוב. מה אני.. מה הרעיון… את.. את יודעת ג’ונגלר?
יעלי: לא.
קונסטנצה: לא?
יעלי: לא.
קונסטנצה: את… סטריפטיז?
ג’ינג’י: תגיד לי מה אתה רוצה?
קונסטנצה: רגע רגע. יש לי רעיון. אה.. לשיר את יודעת?
ג’ינג’י: לא.
יעלי: קצת!
קונסטנצה: היא יודעת. למה אתה אומר לא. אין בחורה שלא יודעת לשיר. למה אני אומר זה.
ג’ינג’י: למה?
קונסטנצה: אתה.. אתם שמעתם על הזמרת זיזי טריפו?
ג’ינג’י ויעלי: לא.
קונסטנצה: טוב. מי בנה אותה.
ג’ינג’י: אתה.
קונסטנצה: ניחשת נכון. למה אני אומר.
ג’ינג’י: נו..
קונסטנצה: אני מלמד אותה. את יעלי. מלמד אותה שיר מהרפרטואר של זיזי טריפו. עכשיו. אתה הולך אצל המפקד. אומר. שלום אדון מפקד. כן? אני שמח להודיע לך שהגיעה זמרת מתל אביב, והיא נותנת…
ג’ינג’י: לא. זה לא בא בחשבון.
יעלי: רגע. למה לא
ג’ינג’י: לא, זה לא בא בחשבון.
יעלי: למה…
ג’ינג’י: יעלי, את נוסעת הביתה וזהו..
יעלי: (בוכה וצועקת) אני לא ! לא נוסעת לא רוצה…..
ג’ינג’י: תפסיקי לבכות! אתה יודע מה – חיובי.
קונסטנצה: לא? למה לא…
ג’ינג’י: אמרתי חיובי, בסדר!
קונסטנצה: אה בסדר! אה. טוב תגיד חיובי…