16. מסעדת הויקטור

16. מסעדת הויקטור

ויקטור: ארוחת צהרים פעם ראשונה. בואו בואו, בבקשה. שבו בשולחן מספר אחד. מנות ראשונות יש מרק עוף בקארי, או עגבניה ממולאה בכבד, עם בצל
ג’חנון: אני רוצה את העגבניה, עם הקארי עם הכבד ועם הבצל.
חיליק: יאללה ג’חנון, אתה לא רואה שהוא עובד עליך?
ג’חנון: למה עובד…
ויקטור: יוסיפון, שתי מנות ראשונות לשולחן מספר אחד. תרשו לי להמליץ לכם על מנה עיקרית? יש לנו אוסובוקו עם אורז בקארי,
יוסיפון: בבקשה חבר’ה, בתיאבון
חיליק: תגיד ג’חנון, אתה בטוח שאנחנו בצה”ל?
ג’חנון: מעולה, לא?
ויקטור: בואו חברייה, בואו, תמלאו שולחן מספר שתיים.
ג’ינג’י: כל הכבוד מר חסון, יוצא מן הכלל.
ויקטור: בוא וסרמן, תשב.
יוסיפון: לחם חבר’ה.
ויקטור: כן, תיתן להם לחם. בתיאבון חברייה. מה תאכל…

קונסטנצה: אה… ויקטור ויקטור. באמת, כל הכבוד.
ויקטור: חבוב, אתה מוכן לעזוב את המקום?
קונסטנצה: מה זאת אומרת.
ויקטור: בלי ג’קט, בלי עניבה ובלי החוב, אני מבקש לעזוב.
קונסטנצה: מה אתה מדבר. אני בצבא, לא?
ויקטור: אתה במועצה איזורית ויקטוריה. אני מבקש, חבוב.
קונסטנצה: אני לא רוצה לעזוב. אבל מה זאת אומרת אני בצבא, אני רוצה לאכול
ויקטור: סרג’יו!
קונסטנצה: ויקטור!
ויקטור: יוסיפון…
קונסטנצה: יוסיפון… לך לעזאזל…
ויקטור: איך האוכל חברייה. בתיאבון שיהיה.

(קונסטנצה לוקח פח סולר ושופך על החול בדיונה)
קונסטנצה: אה ויקטור אני אזמבר אותך ויקטור. אה ויקטור אני אזמבר אותך. אני אזמבר אותך ויקטור.

ויקטור: בערב תבואו קצת יותר מוקדם יש פלטה קרה שגעון.
חיליק: בסדר. באמת תודה
ויקטור: לבריאות שיהיה.
ג’ינג’י: סרג’יו,
קונסטנצה: אה…
ג’ינג’י: סרג’יו בוא דיברתי עם מר חסון, זה בסדר.
קונסטנצה: מה אתה חושב שאני צריך אותו.. את האוכל שלו…
ג’ינג’י: בוא שב
ויקטור: יוסיפון…
קונסטנצה: חוץ מזה אני בכלל לא רעב
ויקטור: יוסיפון תביא את המנה העיקרית של סרג’יו.
יוסיפון: בבקשה.

קונסטנצה: מה זה. מה אתה עושה צחוק ממני? יא פיזדייץ. מה זה, מה זה הספר הזה.
וסרמן: זה על כל שאלה תשובה מאת יצחק לבנון
קונסטנצה: על כל שאלה תשובה?
וסרמן: כן. מאת יצחק לבנון
קונסטנצה: מה.. זה מעניין… אתה רוצה תן לי אני .. אני אעשה לך.. .אעשה לך בחינה.
וסרמן: רוצה לבחון אותי?
קונסטנצה: כן.
וסרמן: טוב.
קונסטנצה: אני אשאל אותך שאלה, מה.. מה זה … מה זה בירת .. בירת ארגנטינה.
וסרמן: איזה עמוד אתה?
קונסטנצה: מה איכפת לך? עמוד 22.
וסרמן: אני עוד לא הגעתי לעמוד הזה. תשאל אותי מעמוד 20 למטה. מה היה הנשיא הראשון של מדינת ישראל חיים ויצמן.
קונסטנצה: זה פסיכי על כל הראש זה. רגע. בירת ארגנטינה, בירת ארגנטינה זה בואנוס איירס.
וסרמן: אולי אני אביא איזה 13, 14, 15 ניחושים בטוטו , נשחק אותה סביב לעולם, אה?
קונסטנצה: אתה יודע מה, וסרמן, יש לי רעיון בשבילך. אתה רוצה לנסוע בסביב העולם?
וסרמן: כן
קונסטנצה: מחר באה פה בחורה.
וסרמן: כן
קונסטנצה: משו.. יפיפיה. אתה יודע , ככה שערות, וחזה,
וסרמן: לא מכיר אותה.
קונסטנצה: אני עושה לכם היכרות, הבחורה הזה לוקחת אותך סביב העולם בחזרה, אתה חוזר אתה מקבל דירה ושיכון לזוגות צעירים. מה אתה אומר?
וסרמן: חיובי
קונסטנצה: מה לא? תראה הפסיכופת הזה! בכלל מה אתה חושב את עצמך. תגיד לי. מה אתה חושב . איך אתה נראה, תראה. אני אומר לך אני מביא לך בחורה טובה יפה, מה יש לך מבחר פה
ג’ינג’י: אבל הוא אמר חיובי, מה אתה רוצה?
קונסטנצה: אה בסדר?
וסרמן: כן
קונסטנצה: אה טוב תגיד חיובי!
וסרמן: חיובי.
קונסטנצה: מה זה?
ג’ינג’י: מיגים. מצלמים.
ויקטור: טיסת צילום? אני לא אתן שיצלמו אותי עם בגדי עבודה.
קונסטנצה: אוי ואבוי לי. אם עכשיו מתחיל מלחמה הורס לי את כל העסק.
ויקטור: איזה עסק.
קונסטנצה: אה , שום דבר.
ויקטור: מה שום דבר, סרג’יו
קונסטנצה: אני קיבלתי פה איזה זיכיון בשביל חיפוש נפט
ויקטור: איזה נפט, מה נפט, סרג’יו
קונסטנצה: שום דבר, בטח פה הכל חול, בטח דפקו אותי.
ויקטור: איפה זה סרג’יו
קונסטנצה: זה פה יש איזה 4 דונם אבל זה שום דבר
ויקטור: איפה זה סרג’יו?