6. איזה צבא יקח אותו

איזה צבא יקח אותו

קונסטנצה (מתגונן מהגנגסטרים מהקלפים): לא לא… אני אתן לך… לא… אתה חונק אותי, לא… בחייך…
(בינתיים ג’ינג’י מגיע) לא לחנוק.. לא לחנוק…
ג’ינג’י: יש כאן איזה אחד בשם קונסטנצה?
קונסטנצה: כן, זה אני קונסטנצה.
ג’ינג’י: יש לי בשבילך צו קריאה למילואים, אתה יורד איתי לסיני.
קונסטנצה: כל הכבוד לצה”ל. צה”ל קורא – סרג’יו יוצא חביבי.
(גנגסטר): חיל, הא? כמה הוא שילם לך בשביל ההצגה הזו.
ג’ינג’י: על מה אתה מדבר? בויינה. תוריד ת’יד מרכוש צה”ל, שמעת אותי?
(גנגסטר): עוף מפה….
ג’ינג’י: (לוקח בקבוק שמפנייה) : אוקיי, לא לזוז, לא לזוז, מר קונסטנצה לך לג’יפ אני מחפה עליך. לא לזוז! (בורחים החוצה)
(ויקטור מגיע לפאב, קונסטנצה וג’ינג’י רואים אותו מהג’יפ)
קונסטנצה: אתה מכיר אותו?
ג’ינג’י: הוא האבא של החברה שלי.
קונסטנצה: זה גם אבא של החוב שלי… יאללה. תיסע, תיסע..

ויקטור: סרג’יו?… איפה הוא…
(גנגסטר) : ברח למילואים
ויקטור: איזה צבא ייקח אותו…
(גנגסטר) : הנה הצו שלו. ‘סתכל בזה.
ויקטור: אין צבא בעולם שיעצור אותי מלעשות פרסלציה מהפרצוף של הקונצרטינה הזה!